Courtesy of Kobi at DatiPage:
כמה מילים על נרות, חנוכה, וסביבונים.נרות חנוכה לכל איש יש נר שנפח בו אלוקים. נר, ראשי
תיבות - נפש רוח, וכל נר מאיר בדרכו שלו. כל נר שונה מחברו בצורתו ובשלהבתו. ואין כמו חנוכה, חג הנרות, המסמל את מפגן אחדות הנרות - המסתופפים בחנוכיה אחת גדולה - המסמלת את הבסיס והאידיאל הרוחני המחבר את היחידים לקולקטיב אחד גדול - לעם.
כשהנרות עסוקים בלהאיר זה לזה ולחמם זה את זה, הם משמשים עוגן ומגדלור לנרות הכבויים המחפשים ומגששים את דרכם באפילה. נרות אלה מבקשים את החיבור, את ההשקה לשלהבת הבוערת והמאירה. דווקא אז חובה על הנרות לנהוג בענווה, לקום ולעשות מעשה שלא מחסר מאומה מאורם, להתכופף קמעה ולהדליק את הפתילה המפוייחת והמתייפחת - הכמהה לאור, כדי שגם היא תוכל להאיר לעצמה ולאחרים את הדרך.הסביבון מסמל את הקשר למי שמסובב אותו, המסובב העליון - זה שבתנועה קלה נופח בסביבון, האדם, רוח חיים ומאפשר לו לרקוד את ריקודו האינדיוודואלי.
הסביבון, סובב סביב צירו, סביב ציר מרכזי אחד כשנקודת החיבור שלו לאדמה קטנה מאוד, על חודו, כמו אומר ככל שהאדם קשור ומחובר לחומר, היכולת לבטא את עצמו האותנטי ולרקוד את ריקודו הפרטי, קטנה יותר. כשאין אותנטיות יש חיקוי, ואז הריקוד הופך לתנועה של זולתו - ריקוד של אחרים...
והסביבון נוע ינוע, בהיעדר אידיאל וערכים גבוהים (היד של המסובב), יסוב סביב ערכים ואידיאלים זמניים או יגיב לתנועות המזכירות משהו מן האור. כשיפול על צידו - יספר באכזבה גדולה על אובדן הנס הגדול שהיה טמון בפוטנציאל האצור בתוכו פנימה...
גם כשהסביבון נוטה על צידו, יכול הוא להתחבר שוב למסובב, ולרקוד - בתנאי שיחזר על פיתחו של החוד, ויפתח פתח כחודה של מחט, שתוכחתה דוקרת ומעוררת את הנפש לכאוב את הכאב הפנימי של חוסר התנועה והתקיעות ולבקש שינוי בר קיימא.
דתי פייג' אינדקס אתרי יהדות ברשת מאחל לכם חנוכה שמח,שנלך ונוסיף אור על אור, ונמשיך
כשהנרות עסוקים בלהאיר זה לזה ולחמם זה את זה, הם משמשים עוגן ומגדלור לנרות הכבויים המחפשים ומגששים את דרכם באפילה. נרות אלה מבקשים את החיבור, את ההשקה לשלהבת הבוערת והמאירה. דווקא אז חובה על הנרות לנהוג בענווה, לקום ולעשות מעשה שלא מחסר מאומה מאורם, להתכופף קמעה ולהדליק את הפתילה המפוייחת והמתייפחת - הכמהה לאור, כדי שגם היא תוכל להאיר לעצמה ולאחרים את הדרך.הסביבון מסמל את הקשר למי שמסובב אותו, המסובב העליון - זה שבתנועה קלה נופח בסביבון, האדם, רוח חיים ומאפשר לו לרקוד את ריקודו האינדיוודואלי.
הסביבון, סובב סביב צירו, סביב ציר מרכזי אחד כשנקודת החיבור שלו לאדמה קטנה מאוד, על חודו, כמו אומר ככל שהאדם קשור ומחובר לחומר, היכולת לבטא את עצמו האותנטי ולרקוד את ריקודו הפרטי, קטנה יותר. כשאין אותנטיות יש חיקוי, ואז הריקוד הופך לתנועה של זולתו - ריקוד של אחרים...
והסביבון נוע ינוע, בהיעדר אידיאל וערכים גבוהים (היד של המסובב), יסוב סביב ערכים ואידיאלים זמניים או יגיב לתנועות המזכירות משהו מן האור. כשיפול על צידו - יספר באכזבה גדולה על אובדן הנס הגדול שהיה טמון בפוטנציאל האצור בתוכו פנימה...
גם כשהסביבון נוטה על צידו, יכול הוא להתחבר שוב למסובב, ולרקוד - בתנאי שיחזר על פיתחו של החוד, ויפתח פתח כחודה של מחט, שתוכחתה דוקרת ומעוררת את הנפש לכאוב את הכאב הפנימי של חוסר התנועה והתקיעות ולבקש שינוי בר קיימא.
דתי פייג' אינדקס אתרי יהדות ברשת מאחל לכם חנוכה שמח,שנלך ונוסיף אור על אור, ונמשיך
אותו הלאה לזולת.
קובי מנהל האתר
-Dixie Yid
Click here to get Dixie Yid in your e-mail Inbox.
No comments:
Post a Comment